החלטה בתיק רע"פ 6827/03

1.        המבקש הורשע בבית-משפט השלום בחדרה, על-יסוד הודאתו, בהעסקה שלא כדין ובהלנה שלא כדין, עבירות לפי סעיף 12א (א) ו- (ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל), זאת לאחר שנמצא כי תושב עזה הועסק  במאהל המשמש כעסק למבקש ושהה בו בלא היתר כחוק.

           בגזר-הדין, ציין בית-משפט השלום (כבוד השופט א' קפלן) כי ראוי לגזור על מי שהורשע בעבירות בהן הורשע המבקש עונש מאסר בפועל, בהתאם להלכה שנקבעה לאחרונה על-ידי בית-משפט זה (ראו: רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יחד עם זאת, בשל העובדה שחלפה תקופה של כשנתיים מאז נעברו העבירות החליט בית-המשפט לגזור על המבקש מאסר בפועל בן 30 ימים ומאסר מותנה בן 5 חודשים למשך 3 שנים ביחס לעבירות על חוק הכניסה לישראל.

2.        המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי בחיפה על חומרת עונשו וטען כי ביצע את העבירות בטרם שומע פסק-הדין בעניין ח'טיב, עליו נסמך בית-משפט קמא בהטילו עונש מאסר בפועל. כמו כן, הלין המבקש על כך שנסיבותיו האישיות, ביניהן עברו הנקי מהרשעות, מצבו המשפחתי ומצבו הכלכלי הקשה, לא קיבלו ביטוי הולם בגזר-הדין. למצער, טען המבקש כי היה מקום להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

           ערעורו של המבקש נדחה. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' דר, י' כהן וי' עמית) חזר על הלכת ח'טיב הנ"ל, המורה על בתי-המשפט להטיל עונש מאסר בפועל בעבירות כגון-דא, וקבע כי נסיבותיו האישיות של המבקש אינן מצדיקות סטייה מהלכה זו.

3.        מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, במסגרתה שב המבקש ומעלה את טענותיו מן הערעור.

           טענתו של המבקש כי מדובר בענישה רטרואקטיבית, היות ופסק-דין ח'טיב ניתן לאחר שביצע את העבירות, דינה להידחות. העונש הקבוע בסעיף 12א לחוק הכניסה לישראל בעבירות של העסקה והלנה שלא כדין הינו מאסר שנתיים או קנס, ואף בטרם ניתן פסק-הדין בעניין ח'טיב גזרו בתי-המשפט בגין עבירות אלה מאסרים לריצוי בפועל, ולעתים אף צירפו לכך מאסרים על תנאי וקנסות. יתרה מכך וכפי שצוין בפסק-דין ח'טיב, בקשות רשות ערעור, שהגישו המורשעים לבית-משפט זה באותם מקרים, נדחו, תוך שהודגשה חומרתן הרבה של העבירות.

           אשר לטענותיו האחרות של המבקש, הכלל הוא כי חומרת העונש אינה מהווה עילה לדיון ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) ולגופו של עניין, לא מצאתי כי קיימות במקרה הנדון "נסיבות יוצאות מגדר הרגיל", לגביהן נקבע בעניין ח'טיב כי הן מצדיקות סטייה מהטלת עונש מאסר בפועל.

           הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש שהוגשה עמה.

           ניתנה היום, כ"ז תמוז, תשס"ג (27.7.03).

ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: